CHAMP מאמנת ילדים להתמודד עם טעות, תסכול, הפסד ולחץ, במקום שבו זה באמת קורה: על המגרש, בתוך משחק. עם כלים מעולם ה-LI-CBT, ועם ההורים כשותפים מלאים.
ללא עלות ובלי התחייבות. איתי עונה אישית. מעדיפים להשאיר פרטים? יש טופס קצר למטה.
לא ילד עם בעיה. ילד שעדיין בונה את הכלים שלו להתמודד, ועד אז כל רגע קשה נראה גדול הרבה יותר ממה שהוא.
ולפעמים אין שום דרמה. פשוט רוצים לתת לו כלים לפני שהוא יצטרך אותם.
הבעיה היא שילד לא עוצר ברגע עצמו. הוא ממשיך ממנו ישר למסקנה על עצמו, והמסקנה הזאת מחכה לו כבר בטעות הבאה. ככה נסגר מעגל, וכל סיבוב מחזק אותו.
עידדתם, הסברתם, הבטחתם, וזה חוזר. כי אף אחד לא לימד אותו, ואתכם, מה עושים ברגע הזה עצמו. ב-CHAMP מתרגלים לעצור את המעגל בתחנה השלישית: המחשבה היא מחשבה, לא עובדה, ותמיד יש צעד הבא.
מה שאני חושב הוא לא בהכרח נכון
מה שאני מרגיש לא חייב להחליט מה אעשה
מה שנכשלתי בו הוא לא מי שאני
תמיד יש צעד הבא ואני יכול לבחור אותו
אפשר להגיד לילד מאה פעמים שלא נורא לטעות. משהו אחר קורה כשהוא באמת מחטיא או מפסיד. לכן אנחנו יוצרים במשחק רגעי קושי מבוקרים: חוק שמשתנה באמצע, פחות זמן, נקודה שנפסלת. עוצרים, מבינים מה קרה, וחוזרים כמעט לאותה סיטואציה עם כלי ביד. לרגע הזה אנחנו קוראים Move Again, והוא הלב של כל מפגש.
הילד לא צריך להירגע הכי מהר. הוא צריך להתחיל לדעת איך לחזור.
ביטחון אמיתי הוא לא לדעת שתצליח. הוא לדעת שגם אם לא, תוכל להתמודד.
אותם עקרונות, אותו צוות, אותו מגרש. ההבדל הוא בעומק ובמשך. הסדנה היא ההתחלה. CHAMP 100 הוא המסע המלא, והסדנה כלולה בו.
סדנה קבוצתית קצרה וממוקדת, שבה הילד לומד שישה כלים, אחד בכל מפגש, ולוקח כל אחד מהם הביתה.
מתאים כהתחלה ממוקדת, לילד שייהנה מקבוצה, ולהורים שרוצים לראות את השיטה מקרוב.
לא רצף של מפגשים. מסע עם התחלה, אמצע וסוף, שבו הילד מתרגל, ההורים שותפים, והצוות עוקב ומדייק כל שבוע.
מתאים כשהדפוס חוזר ומשפיע על הבית או על בית הספר, וכשרוצים עומק, מעקב ושינוי שנשאר.
לא בטוחים? זה בדיוק מה שמבררים בשיחת ההיכרות. נכיר את הילד, נשמע אתכם, ונגיד בכנות מאיפה נכון להתחיל.
זה סולם, לא שישה נושאים: כל מפגש מוסיף כלי אחד, והקודם ממשיך איתו לשבוע הבא. בסוף הוא לא מחזיק שישה טיפים. הוא מחזיק דרך אחת.
יש לי מקום בקבוצה, גם כשאני עדיין לא יודע את כולם.
אני שם לב למה שקורה בגוף שלי רגע לפני שאני מגיב.
הרגש הגיע, אבל הוא לא מנהל אותי מיד. יש לי ברקס.
תוכנית א׳ לא עבדה. זה מבאס, ויש תוכנית ב׳.
להצטרף, לחכות לתור, להפסיד מול אחרים ולהישאר במשחק.
אני מפעיל את הכלים בעצמי, בלי שהמנחה מנהל אותי.
אותו סדר בכל מפגש. המבנה הקבוע נותן לילד ביטחון, וכך קל לו יותר להיכנס גם לרגעים המאתגרים.
לאורך 100 ימים יש צוות שחושב על הילד שלכם כל שבוע: מכין את המפגש שלו, יוצא לראות אותו בשטח, קורא את הדיווח שלכם ומכוון את התוכנית. הוא נמדד מול עצמו, לא מול יעד קשיח.
זה השלד. הקצב והדגשים מותאמים לילד שלכם לאורך הדרך. ליד כל שלב כתבנו מה תוכלו לראות בבית.
נכיר את הילד לעומק ונגדיר יחד איתו יעד אישי אחד ל-100 הימים, משהו שהוא רוצה בשביל עצמו. הוא יוצא עם כרטיס המסע ביד.
במשחק, הוא לומד לזהות מה הגוף מסמן רגע לפני ההתפרצות, ולעצור. לא כי אמרו לו "תירגע", אלא כי יש לו דרך.
בבית: אולי בפעם הראשונה תשמעו "אני צריך שנייה" במקום טריקת דלת.דברים משתבשים אצלנו בכוונה, בקטן ובבטוח. הוא לומד ש"אני גרוע" היא מחשבה, לא עובדה.
בבית: דף עם טעות שלא נמחק כולו.עם הכלים ביד, הוא פוגש את הדבר הקשה באמת: הפסד ותסכול. עוקבים אחרי זמן ההתאוששות שלו מול קו הבסיס שלו.
בבית: הפסד במשחק משפחתי שנגמר בעוד סיבוב, לא בבכי של ערב שלם.בודקים כמה התקדמנו לעבר היעד. אתם מקבלים דוח אמצע כתוב ונפגשים לדבר עליו. והוא שומע, בדוגמאות מהשטח, כמה רחוק כבר הגיע.
כל הצלחה נרשמת ביומן הראיות שלו. ואז המשימה הגדולה: משהו שהוא עצמו אמר עליו "אני לא יכול".
בבית: ברגע של "אני לא מצליח כלום", פותחים את היומן והוא קורא מה כבר הוכיח.הוא כבר לא רק שורד רגעים קשים. הוא לוקח אחריות, יוזם, ובוחר את הצעד הבא בעצמו.
בבית: משהו שנעשה בלי שביקשתם. אולי הוא ילמד אתכם כלי אחד משלו.חוזרים ליעד ובודקים, עם ראיות מהשטח, מה השתנה. ובטקס, מול כל המשפחה: נאום האלוף שלו, המדליה, צמיד המסע. אתם מקבלים דוח סיום ותוכנית להמשך.
המסע חי גם בין המפגשים. לילד יש מסך משלו, להורים מסך משלהם, והצוות רואה את התמונה המלאה.
האימון מתחיל במגרש. החיים ממשיכים אותו בבית, אחרי משחק שנגמר רע. אתם לא הופכים למטפלים של הילד שלכם. אתם שותפים שעוזרים לו להשתמש במה שכבר תרגל.
| במקום | נסו |
|---|---|
| "תירגע כבר" | "מה הגוף שלך מסמן עכשיו?" |
| "למה אתה תמיד מתפוצץ?" | "מה קרה רגע לפני?" |
| "אתה ילד עצבני" | "כעסת מאוד" |
| "לא נורא, זה כלום" | "מה למדת, ומה הצעד הבא?" |
| "ברור שאתה יכול" | "מה הצעד הקטן שאתה כן יכול עכשיו?" |
אנחנו רוצים שהילד יצא מרגע קשה עם כלי, לא עם תווית.
איתי מביא את ההבנה של מה שקורה לילד מבפנים. סהר מביא את העולם שבו ילד לומד לפעול תחת תחרות ולחץ. CHAMP נולדה בחיבור ביניהם: להבין מה קורה בפנים, ולתרגל תגובה אחרת בחוץ. שניהם על המגרש, בכל מפגש.
מחבר בין עולם הטיפול הרגשי למגרש. מלווה את פגישות המיפוי, את המסע האישי ואת ההורים לאורך הדרך. עונה אישית לכל פנייה.
מביא את השפה של ספורט תחרותי לעבודה עם ילדים, ובונה את האתגר במגרש: המשחק, החוק שמשתנה, הרגע שבו צריך לבחור.
המתחם שלנו נמצא במושב נחלים, צמוד לפתח תקווה: מגרש דשא, חדר כוח ומגרש חול. מקום שילד מגיע אליו בשמחה, וזה חלק מהשיטה.
ואנחנו גמישים: קבוצה יכולה להיפתח גם במקום אחר ברגע שיש כמה ילדים מתעניינים מאותו אזור, והמפגשים האישיים של CHAMP 100 יכולים להתקיים גם במגרש קרוב אליכם.
אנחנו מעדיפים להגיד "לא" בשיחה הראשונה מאשר להתחיל תהליך שלא מתאים.
ואם יש שאלה שלא כאן, אפשר פשוט לכתוב לאיתי.
הילד לא נכנס לתהליך כדי "להיתקן". הוא נכנס למגרש, לקבוצה, למשחק, ובמסע גם ליעד שהוא בחר וכרטיס משלו. בפועל רוב הילדים מספרים על זה בגאווה, כי זה נראה כמו משהו מיוחד שקיבלו.
בגלל זה יש מפגש היכרות אישי לפני הכול. הוא מגיע לקבוצה כשהוא כבר מכיר אותנו. ואם באמצע הדרך יש התנגדות, זה מידע חשוב ולא כישלון: עוצרים, מבינים מאיפה היא באה, ומכווננים.
לצידו, ובתיאום. אנחנו מאמנים מיומנות דרך תנועה, עם כלים מעולם ה-LI-CBT. אנחנו לא מחליפים טיפול פסיכולוגי או אבחון. אם ילד נמצא בטיפול, נשמח לעבוד באותו כיוון. ואם נזהה שמה שהוא צריך הוא מענה קליני, נגיד לכם את זה ביושר.
הסדנה היא שישה מפגשים קבוצתיים עם כלי אחד בכל מפגש. CHAMP 100 הוא תהליך אישי של 100 ימים: מפגשים אישיים, תצפיות, דוחות, אפליקציה וליווי הורים צמוד, והסדנה הקבוצתית כלולה בו. אפשר להתחיל בסדנה ולהמשיך למסע.
כן. המתחם שלנו נמצא בנחלים, אבל קבוצה נפתחת בכל מקום שבו מתאספים מספיק ילדים מתעניינים מאותו אזור, והמפגשים האישיים של CHAMP 100 יכולים להתקיים גם במגרש קרוב אליכם. כתבו לנו מאיפה אתם, ונראה מה אפשרי.
העלות נמסרת בשיחת ההיכרות, אחרי שנבין יחד מה מתאים לילד שלכם. השיחה עצמה בלי עלות ובלי התחייבות.
קודם מכירים. אחר כך מחליטים.
שיחת היכרות קצרה: נשמע אתכם, נבין מה קורה, ונגיד בכנות אם זו הדרך הנכונה לילד שלכם. ואם לא, נכוון אתכם למקום שכן.
052-6485659
איתי עונה אישית. לא מוקד, לא מזכירה.
